אינדיאנה פייסרס (17 – 14) 111 – בוסטון סלטיקס (26 – 7) 112
איזה משחק אדיר!
כדורסל ברמה הכי גבוהה, עם מתח, יכולת גבוהה במאני טיים, וניצחון שנגנב (תרתי משמע) ברגעים האחרונים של המשחק.
ב-3 הרבעים הראשונים של המשחק, זה נראה היה שזה יהיה ניצחון קל לסלטיקס. הם הובילו כבר ב- 19 הפרש במהלך הרבע השני, 15 הפרש במהלך הרבע השלישי.
אבל הפייסרס נשארו צמודים צמודים, ובדקות האחרונות של המשחק, בניצוחם של אולדיפו וסבוניס, הם הפכו פיגור של 7 נק', 4 דקות לסיום, ליתרון של 5 נק', 31 שניות לסיום.
2 שלשות קלאץ' אדירות של קיירי, הורידו את ההפרש לנקודה אחת בלבד.
4 שניות לסיום, כאשר הפייסרס ביתרון נקודה, והכדור שלהם מהצד, בוגדנוביץ' מוסר מסירה קשתית רעה, וטוני רוזיר קולט את ההזדמנות לחטוף, ומשום מקום נותן זינוק אדיר, חוטף את הכדור, וממשיך כל הדרך עד להטבעה שמנצחת עבור הסלטיקס את המשחק.
אי אפשר היה לראות את הרגע הזה, ולא להיזכר בווינריות של הסלטיקס של פעם, אלו שניצחו את הפיסטונס עם החטיפה של לארי בירד.
ימים יפים בבוסטון.
קיירי אירווינג (30 נק'), טטיטם (16 נק'), ומרכוס סמארט (15 נק', 4 מ-4 מהשלוש) הובילו את קלעי הסלטיקס.
הסלטיקס כקבוצה סיימה את הלילה עם 16 שלשות מה-26 ניסיונות. 61.5% מהשלוש!
בשורות הפייסרס זה היה אולדיפו שהצטיין עם עוד לילה נהדר. הפעם עם 38 נק', 5 רב', 3 חטיפות.
לצדו הצטיין סבוניס הבן (18 נק').

שארלוט הורנטס (10 – 19) 109 – ניו יורק ניקס (16 – 13) 91
סיפור המשחק ב-4 מילים:
הניקס בחוץ ללא פורזינגיס.
הרבה סיכוי לא היה לניקס הלילה, ושארלוט, הם השתדלו מאוד (והצליחו) להבהיר לניקס מוקדם ככל האפשר שגם את מעט הסיכוי, אין…
60 – 42 לשארלוט בסיומה של המחצית הראשונה, הפרש שצמח ל-24 בסיומו של הרבע השלישי, הפכו את הרבע האחרון לא ממש רלוונטי.
בשורות ההורנטס המצטיין היה פרנק קמינסקי, שסיים את המשחק עם 24 נק' מהספסל,
בשורות הניקס, זה שוב היה ביזלי שסיים כקלע המוביל של הקובצה (23 נק', 9 רב')

אטלנטה הוקס (7 – 23) 110 – מיאמי היט (15 – 15) 104
ההיט שיחקו הלילה ללא וויטסייד, ג'ונסון, ווינסלו, ודראגיץ'.
אבל מי שכן שיחקו, ניסו. הם רדפו אחרי ההוקס במשך כל 48 הדקות של המשחק, כאשר בכל פעם שהם חוזרים למשחק, ההוקס פותחים שוב פער.
גם ברבע האחרון הסיפור חזר על עצמו –
7.5 דקות לסיום, ההוקס עוד הובילו ב-13 הפרש.
אבל מיאמי לא נכנעו, ודקה לסיום סל של ג'וש ריצ'רדסון הוריד את ההפרש לנק' אחת בלבד.
רק שזה היה אקורד הסיום של מיאמי במשחק.
2 סלי קלאץ' של בייזמור, כאשר בטווח איבוד של אלינגטון, העלו את ההפרש ל-5 נק', ומהפיגור הזה, ההיט כבר לא יכלו לחזור.
טיירון פרינס (24 נק', 7 רב', 3 חסימות), ושרודר (23 נק', 6 רב', 6 אס') היו מצטייני ההוקס הלילה.
ג'וש ריצרדסון (26 נק', 4 רב', 3 אס', 3 חטיפות, 2 חסימות), ודיון וויטרס (23 נק', 5 אס') היו הסיבה המרכזית שמיאמי נשארו צמודים עד לדקה האחרונה של המשחק.

שיקגו בולס (9 – 20) 117 – פילדלפיה סיקסרס (14 – 15) 115
ניצחון שישי רצוף לבולס הלילה, כאשר הם לא מחמיצים את ההזדמנות לנצח את הסיקסרס, ולנצל את העדרותו של ג'ואל אמביד.
אחלה משחק, נתנו 2 הקבוצות הלילה. הבולס פתחו חזק, והפכו יתרון של 5 נק' בסיום הרבע הראשון, ליתרון של 8 נק' במחצית.
אבל הסיקסרס, הם לא נכנעו. בהובלתו של סימונס שנתן משחק אול אראונד נהדר, הקבוצה "נדבקה" לבולס, צמצמה את ההפרש ל-2 נק' בלבד בסיומו של הרבע השלישי, וברבע האחרון עלתה ליתרון (מפתיע?) של 9 נק' הפרש, 7 דקות לסימו של המשחק.
רק שהבולס של התקופה האחרונה, זו קבוצה לוחמת. דאן, הולידיי, ומירוטיץ' לקחו את העניינים לידיים, ובדקות אחרונות של כדורסל מצוין, וסלי קלאץ' גדולים, הם חתכו את ההפרש של הסיקסרס, תפסו את היתרון, ולא השמיטו אותו עד לסיום.
כריס דאן (22 נק', 6 אס'), מירוטיץ' (22 נק', 13 רב'), והולידיי (20 נק', 5 שלשות), היו כאמור, מצטייני הבולס הלילה.
סימונס (עם משחק נהדר של 19נק', 11 רב', 9 אס', 4 חסימות), וסאריץ' (27 נק', 8 רב') רק כמעט והספיקו עבור הסיקסרס.

יוסטון רוקטס (25 – 4) 120 – יוטה ג'אז (14 – 17) 99
מסימני הקבוצות הגדולות באמת –
היכולת לסגור משחק בזכות רבע גדול אחד.
ליוסטון יש את היכולת הזו, ובענק. ההפרש הגדול בסיומו של המשחק לא באמת מספר את הסיפור של המשחק. במשך 3 רבעים, יוטה היו חזק בעניינים, כאשר במשך פרקי זמן לא קצרים, הוא היו מי שהובילו במשחק.
למעשה, 10 דקות לסיום, סל של ספלושה נתן ליוטה יתרון של 8 הפרש, ולאור החולשה של כוכבי יסוטון, שנראו עייפים מאוד, קשה היה להתעלם מריח ההפתעה האפשרית שהיה באוויר.
רק שיוסטון, היא לא רק הארדן ופול. הפעם מי שלחץ על דוושת הגז, ודרס את היריבה, זה היה אריק גורדון. 3 שלשות רצופות שלו (כולן אחרי אסיסט של כריס פול) התחילו ריצה של 15 – 0 לזכות יוסטון, ריצה שחיסלה את סיכויי יוטה לצאת עם ניצחון. יוסטון ניצחו את הרבע האחרון 41 – 15, ושוב הראו שהם קונטנדרים.
אריק גורדון (33 נק'), הארדן (26 נק', 6 רב', 6 אס'), קפלה (24 נק', 20 רב') וכריס פול (18 נק', 9 רב', 10 אס') היו מצטייני יוסטון.
הוד (26 נק') היה הקלע הבולט בשורות יוטה.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (15 – 15) 95 – דנבר נאגטס (16 – 14) 94
לא כל המשחקים הצמודים נולדו זהים. לדוגמה הניצחון של הת'אנדר הלילה.
מי שראה את הדקות האחרונות של המשחק, מבין שזה היה מסוג המקרים בהם אחת הקבוצות הצליחה להפסיד יותר מהשנייה.
9 דקות ו-40 שניות לסיום המשחק, ראסל ווסטברוק חזר לשחק. מאותו הרגע, עד לסיומו של המשחק, לת'אנדר היה אסיסט אחד בלבד (50 שניות אחרי שווסטברוק נכנס, פלטון מסר אסיסט לליי אפ של גראנט. בשאר 9 הדקות היו לתא'נדר בדיוק 0 אסיסטים).
אז ראסל יכול להראות בלתי עציר לפרקים, ושורה של פול אפס נכנסו, ועזרו לת'אנדר להשוות את המשחק.
אבל שורת ההחטאות מסמרות השיער שלו ב-3 הדקות האחרונות?
זה היה נורא.
בכל פעם שראסל החזיק את הכדור, כולם ידעו. השחקנים על הפרקט, השחקנים על הספסל, הצופים באולם, הצופים בבית. כולם ידעו שזו הולכת להיות עוד זריקה של ווסטברוק.
החטאה רדפה החטאה, רק שלמזלם של הת'אנדר, שיחקו 2 גורמים משמעותיים:
הנאגטס של הלילה לא היו מסוגלים לנצל את המתנות שנתן להם ראסל.
וההגנה, בעיקר של ג'ורג', שהייתה הסיבה המרכזית לכך שדנבר לא הצליחו לנצל את הבעיטות של ראסל בדלי.
ווסטבורק סיים את המשחק עם 38 נק' באחוזים טובים, 9 רב', 6 אס', ו-3 חטיפות. גם היה לו את ה-(+/-) הכי גבוה בקבוצה (13+). אבל קשה שלא לתת לו חלק מהקרדיט לעובדה שהת'אנדר סיימו את המשחק עם 13 אס' בלבד.
גארי האריס (17 נק', 6 אס') היה הקלע המוביל של הנאגטס.

מינסוטה טימברוולבס (18 – 13) 108 – פורטלנד טריילבלייזרס (16 – 14) 107
האם הלילה ראינו את נק' המפנה של מינסוטה השנה?
סיפר המשחק מבחינתי זה הרבע האחרון.
לרבע האחרון הגיעו 2 הקבוצות כאשר פורטלנד מובילים בהפרש של 9 נק', אחרי שהמשחק היה צמוד, צמוד, במשך 3 הרבעים הראשונים.
בניגוד להרגלם, הפעם מינסוטה ניצחו דרך ההגנה. 32 – 22 למינסוטה ברבע, כאשר הם מצמצמים את ההפרש בעקביות, ורק בדקה האחרונה עולים שוב ליתרון, אחרי שפגרו במשך כל הרבע.
השחקן של מינסטוה במשחק (ואולי, בכלל, העונה) היה ג'ימי באטלר. הוא היה בספק למשחק, אבל ב-35 הדקות שהוא שיחק, הוא היה בלתי עציר –
בהתקפה ובהגנה. 37 נק', 6 רב', 4 אס', 3 חטיפות, היו לבאטלר הלילה,
כאשר בדקות שהוא שיחק, לפורטלנד לא היו פתרונות עבורו (סיים עם (+/-) של 15+ , הגבוה במשחק).
לצדו של באטלר בלט קרופורד עם 23 נק' מהספסל.
נורקיץ', מקולם (20 נק' כל אחד), ולילארד (17 נק', 8 רב', 13 אס'), היו הבולטים בשורות פורטלנד.

סן אנטוניו ספרס (21 – 10) 109 – לוס אנג'לס קליפרס (11 – 18) 91
לא באמת היה ספק, אפילו לרגע, מי תנצח הלילה.
הספרס עלו ליתרון של 14 נק' כבר בסיומו של הרבע הראשון, ומשם כל שיכלו הקליפרס לעשות, זה לנסות ולצמצם את ההפרש. למצב בו הם יוצרים ספק לגבי זהות המנצחת בסיומו של המשחק, הם לא הגיעו.
אלדרידג' (19 נק', 8 רב') היה הקלע המוביל של הפספרס הלילה,
כאשר קאוויי ממשיך לקבל מכסת דקות (הלילה הוא שיחק 16 דקות, וקלע 7 נק').
דאנדרה ג'ורדן (13 נק', 14 רב'9 היה המצטיין בשורות הקליפרס.

דאלאס מבריקס (8 – 23) 91 – פיניקס סאנס (11 – 21) 97
אחד המשחקים החלשים שיצא לי לראות לאחרונה.
הסאנס סיימו את המשחק עם 44.3% מהשדה, ו-18 איבודי כדור. דאלאס סיימו את המשחק עם 36.4% מהשדה, ו-15 איבודי כדור.
הסיפור של המשחק, ועברו הסאנס, הסיפור של העונה עד כה –
היכולת של הסאנס ברבעים האחרונים. שןב הסאנס מגיעים לרבע האחרון בפיגור. שוב הם מוצאים את הדרך לחזור למשחק, והפעם גם לנצח.
29 – 16 , ניצחו הסאנס את הרבע האחרון, כאשר ההרכב שעשה את ההבדל היה ההרכב עם קאנאן כרכז של הקבוצה. 17 נק', 4 רב', 6 אס', 3 חטיפות, היו לו הלילה, רובם הגיעו ברבע האחרון.
לצדו של קאנאן בלט וורן שסיים את המשחק עם 19 נק', 5 רב', 3 חטיפות, וחסימה.
האריסון בארנס (26 נק') היה שחקן המבריקס היחיד שהציג הלילה כדורסל חיובי.

לוס אנג'לס לייקרס (10 – 18) 114 – גולדן סטייט ווריורס (24 – 6) 116
בלילה בו האטרקציה המרכזית הייתה הרגע בו תלו את הגופיות של קובי במרומי אולמם של הלייקרס,
היה גם משחק ששוחק.
גולדן סטייט, שהגיעו למשחק עם הרכב חסר במיוחד (ללא קרי, גרין, זאזא, ולווינגסטון), לא ממש התרגשו מהמעמד. ולמרות החוסרים הנכרים, מחליפי הקבוצה נתנו תפוקה מספקת בשביל שהקבוצה תוביל בהפרשים קטנים לאורך רוב שלבי המשחק.
סל של דוראנט, דקה לסיום, העלה את גולדן סטייט להפרש של 5 נק', ונראה היה שמזה הלייקרס כבר לא יחזרו,
אבל שלשה גדולה של קאלדוול-פופ וסל משווה של אינגראם בחדירה לסל, שלחו את הקבוצות, בפעם השנייה העונה להארכה.
בהארכה זה הפך לדו קרב בין דוראנט (12 נק' בהארכה, כולל סל הניצחון) ללונזו בול, ולונזו, למרבה ההפתעה, נתן קרב ראוי (7 נק' בהארכה),
אבל בסופו של יום דוראנט היה גדול על הלייקרס, וגולדן סטייט ניצחו את המשחק
(טוב, גם ל-13 החטאות העונשין של הלייקרס הלילה היה חלק לא קטן בהפסד…)
דוראנט (36 נק', 11 רב', 8 אס') היה הקלע המוביל של גולדן סטייט
(כספי היה לא רע בכלל, כאשר סיים את המשחק עם 26 דקות, 14 נק', 10 רב', 3 אס').
קוזמה (25 נק'), אינגראם (19 נק'), ולונזו בול (16 נק', 6 רב', 6 אס') היו מצטייני הלייקרס.